יורוטק מערכות בניה בע"מ ואח' נ' אחים להב מרכז השיווק נתניה בע"מ ואח'

החלטה

המבקשים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן מפני תביעה על סך 514,902 ₪, שעניינה תביעה לתשלום פיצוי מוסכם בגין אי פינוי במועד של נכס ששכרה המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") מאת המשיבים. סכום זה נתבע לאחר שהמשיבים הפחיתו את דמי השכירות ששילמה המבקשת למשיבים בגין התקופה האמורה וכן סך 40,0000 ₪ שהיה על המשיבים לשלם למבקשת בגין דרישתם לפינוי מוקדם של הנכס.

א. רקע:

1. ביום 18.9.06 נחתם הסכם שכירות בין הצדדים, כשהמבקשים 2 ו-3 ערבו באופן אישי כלפי המשיבים למילוי התחייבויות המבקשת על פי הסכם השכירות, הן בכתב ערבות והן בשטר חוב.

בהסכם נקבעו הוראות ביחס לאפשרות פינוי הנכס במועד מוקדם מהמועד שנקבע לתקופת השכירות על פי ההסכם, ולפיו המשיבים לא יפנו את המבקשת, אלא אם תינתן הודעת פינוי על ידי בנק בלבד, לא לפני יום 31.12.07 ולתקופת הודעה מוקדמת של 12 חודשים. כן נקבע בהסכם השכירות כי במקרה זה, יפצו המשיבים את המבקשת בגין פינוי המושכר בסך 40,000 ₪. (ראה המבוא להסכם וסעיפים 5,6 ו-15 להסכם).

2. המשיבים הגישו תובענה בהמרצת פתיחה לבית משפט השלום בפתח תקווה, שנדונה במסגרת תיק ה.פ. 7127-11-08, במסגרתה ביקשו כי בית המשפט יצהיר, שעל פי הסכם השכירות, על המבקשת לפנות את הנכס עד ליום 1.7.09 , בכפוף לתשלום הפיצוי המוסכם בסך 40,000 ₪, נוכח העובדה שב"כ הבנק שלח ביום 1.7.08 מכתב למבקשת ובו דרש את פינוי הנכס.

בפסק הדין שניתן ביום 17.6.09 במסגרת אותו הליך, קבע כב' בית המשפט כי אכן הוראות ההסכם מאפשרות מתן הודעת פינוי שנה מראש על ידי בנק ותשלום פיצוי מוסכם על ידי המשיבים בסך 40,000 ₪. בית המשפט קבע כי תנאי זה נקבע בהסכם נוכח קיומם של הליכים שהתנהלו אותה עת בין המשיבים לבנק ודבר קיומם הודע למבקשת בטרם נחתם הסכם השכירות.

בית המשפט קבע כי, יהיו אשר יהיו נסיבות הכנסת התנאי האמור להסכם, מדובר בתנאי תקף ומחייב את הצדדים. בית המשפט קבע כי לשון ההסכם לענין זה ברורה וכי מכתב ב"כ הבנק עונה על תנאי ההסכם לענין הפינוי המוקדם.

לפיכך, קבע כב' בית המשפט, כי משעמדו המשיבים בתנאי האמור בהסכם לענין הפינוי המוקדם, הרי בכפוף לתשלום פיצוי מוסכם בסך 40,000 ₪, על המבקשת לפנות את הנכס עד ליום 1.7.09.

בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחתה ע"י בית המשפט שם.

3. על פסק הדין האמור הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז.

בדיון שהתנהל במעמד הצדדים במסגרת הערעור ביום 21.3.10 ניתן פסק דין הקובע כדלקמן:

"בעלי הדין הגיעו להסכמות כמפורט בפרוטוקול שאני נותן להן תוקף של פסק דין.

עפ"י ההסכמות אני קובע כי אם המערערת לא תפנה את הנכס עד ליום 20.7.10, היא תשלם למשיבה סכום של 100,000 ₪, נוסף על כל פיצוי שתצטרך לשלם בגין תביעות של צד שלישי אם הנכס יימכר או יושכר לאחרים.

אין באמור לעיל כדי לפגוע בתביעה שמתכוונת המשיבה להגיש נגד המערערת בגין הפרת ההסכם עד היום, או בטענות המערערת נגד אותה תביעה.

כפוף לאמור לעיל, הערעור נדחה.

אין צו להוצאות.

הערבון יוחזר".

מפרוטוקול הדיון בערעור עולה כי ב"כ הצדדים קיבלו את הצעת בית המשפט לדחות את מועד פינוי הנכס ליום 20.7.10, כאשר ב"כ המשיבים ביקש כי בית המשפט יפסוק סנקציה למקרה בו הנכס לא יפונה במועד האמור "וזאת מבלי לפגוע בסנקציה הקבועה בחוזה על ההפרה עד היום", ואילו ב"כ המבקשת טען "אנו לא מכירים בטענות מחברי (כך במקור-ג.א.ש) , לטעמנו, אין הצד שכנגד זכאי לפיצוי המוסכם שטוען לו, עם זאת, אני מוסכם (כך במקור- ג.א.ש) לפיצוי ככל שלא נפנה". בהמשך לכך ניתן פסק הדין כפי שצוטט לעיל.

ב. טענות הצדדים בהליך דנן: